אני הדר מיץ, אמנית רב-תחומית היוצרת בצילום, בוידאו, במיצב וברישום. בעבודותיי אני עוסקת ביחסיו של האדם עם העולם, ובניסיון האנושי ליצור קשר ומגע. את הממשק בין חוויות פנימיות להתרחשויות חיצוניות אני חוקרת באמצעות משחקים, טקסים ומניפולציות אמנותיות. אופני עבודת הסטודיו שלי מגוונים מאוד, אך עם זאת, מהות עבודתי תמיד נותרת דומה: אני רוצה לתפוס דרכה את הבלתי ניתן לאחיזה – רגעי חיים חולפים לצד הסופיות המוחלטת של המוות.

כבר מראשית דרכי כאמנית, מוטיבציה זו התבטאה באמצעות מחקר תיאורטי, היסטורי ואמנותי אודות היחסים שבין בני האדם לבין הטבע. כצלמת צעירה חקרתי מוזיאוני טבע ללא הרף והרביתי לתעד חיות. עם השנים, העניין שלי במתח האינהרנטי ליחסים הללו התבטא בעבודות שעוסקות בניסיון להתנגד לחוקי הטבע: תצלומים המציגים כיסאות, ציפורים ואנשים מרחפים.ות כפעולה שמסמלת היעדר חומר, קלילות מוחלטת והשתחררות מהכובד של הקיום הפיזי. בהמשך, חקרתי כיצד מדיום הצילום טיפל בסוגיית הנצחיות אל מול הארעיות באמצעות סדרת עבודות שעסקו בתופעות על-טבעיות.

המצלמה, אשר בפעולתה קוראת תיגר על חווית הממשות של הכאן והעכשיו, היא נקודת המוצא של רוב עבודותיי, בהן אני מנסה להתדיין עם מושג הזמן. באמצעות יצירותיי לעיתים אני קוראת לשוב ולחוות את ההווה, למשל על ידי פירוק משך של צילום וידאו לפריימים, או דרך החייאתם של פוחלצים ואבנים דוממות. אני עושה זאת מתוך התפיסה שהזמן, כפי שגרס הפילוסוף הצרפתי אנרי-לואי ברגסון במונח שטבע הנקרא "הַמֶּשֶׁךְ" (La durée), אינו תנועה מהעבר אל העתיד אלא "הווה שתמיד מתחיל שוב ושוב" – רגעי זמן שנולדים זה מתוך זה, כאשר כל התרחשות היא יצירה של דבר חדש.