מתגוררת בימים כתיקונם בקיבוץ צבעון הקרוב לגבול לבנון
מהשבוע הראשון של פריצה המלחמה בעוטף, הקיבוץ כולו פונה מתושביו. ואנחנו פזורים על פני כמה מוקדים בארץ. אני באופן אישי, גוייסתי למילואים ואני יחד עם חברי הקיבוץ שהתגייסו - נמצאים בכיתת כוננות
אני בממוצע חמישה ימים בשבוע שומרת על הקיבוץ בעוד בן זוגי ושני ילדי הקטנים שוהים באלומות ליד הכינרת
אני אני עוסקת כלל בעיסוקי כמורה לציור - בימים כתיקונם יש לי כמה קבוצות שאני מלמדת בגילאים שונים מישובי האיזור
וכמובן שאינני יכולה כמעט ולצייר
בעלי שעוסק בטיפול וגיזום עצים גדולים - נמצא רוב הזמן באלומות ומקבל את הילדים ששבים בצהרים ממסגרות הלימוד החדשות. המצב רגיש וחשוב לנו שאחד מאיתנו יהיה זמין לילדים שגם הם עברו טלטלה גדולה